החולד

בזמן הסיור נתקלנו בתלוליות באדמה, מסתבר שאורח חדש ובישן הגיע אלינו (רואים רק את התלוליות, ואילו הוא מסתתר לו באדמה).... החולד (העיוור הארצישראלי).

כמעט עיוור (מבחין בין חושך לאור ,ממילא גר במחילות אפלות) ,קבלן לתפארת- בונה לו מחילות עם חדרים באדמה (ולכן התלוליות שפינה), מכין חדרי אחסון (למזון שאוגר לו- פקעות, שורשים, צמחים),חדר שינה (מרופד שיהיה נוח), והנקבה בעונה בונה לה גם חדר אחד גדול יותר שמשמש כחדר לידה.

ועובדה מעניינת על הברנש שאם נפצח אותה עשויה להואיל לנו בני האדם- החולד, לא חולה במחלת הסרטן (גם אם חושפים אותו לחומרים מסרטנים במעבדה, חבריו למחקר(עכברים למשל) יחלו, ואילו הוא חסין), יש לו מנגנון שמונע התפתחות של תאים סרטניים.

אז נכון שהוא לא מלך היופי (שיניים ארוכות ובולטות)וגם האופי שלו לא כ"כ ידידותי (גר לבד ומוכן לארח רק נקבה שמחזרת אחריו בעונת החיזור).

קצת לקוי תקשורת (לא מדבר על רגשות, אבל כן נוקש על קירות המחילה כשרוצה להגיד משהו).

מסתבר שגם ממנו- יש מה ללמוד! ואם רציתם לשאול: איך יודעים שזה חולד ולא חפרפרת, אז זה פשוט מאד... בארץ יש רק חולד (החפרפרת קצת שונה במראה והיא לא צמחונית כמו החולד, אוכלת גורמה של שלשולים, תולעים וכד').